מבוא לביולוגיה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 23/09/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר "קומיוניטי" 3.01

אח, "קומיוניטי" "קומיוניטי" "קומיוניטי". מה נעשה ממך? אולי די? אולי נחזור לחדווה, לכיף, לחוסר היומרנות? זה לא שאין כיסוי ליומרה, אבל די, זה מייגע כשזה כל כך אינטנסיבי, ובמיוחד כשבקושי נרשמו צחוקים. זה היה פרק פתיחה עמוס בשנינויות, רפרנסים לסדרה עצמה ולדברים אחרים, אני חושב ששום אזכור לא חלף מעלי. למעשה, דווקא הפרק הטוב ביותר בסדרה לטעמי, "פרדיגמות של זיכרון אנושי", קיבל כמה רפרורים. החל מהמיוזיקל הדימיוני שפתח את הפרק, עבור בצ'אנג בפתחי האוורור, וכלה ב"שש עונות וסרט" שטרוי מבטיח לעאבד. אלא מאי? לא רק שהצבת הפרק הזה לצדו של "זיכרון" מאירה את החדש באור לא מחמיא, אלא מבחינתי היא גם מכרסמת בגדולת הישן.

אבל אני לא צריך להשוות דווקא לפרק הזה. מספיק להידרש לפתיחת העונה הקודמת, שהצליחה לסגור את קצוות העונה הראשונה באופן שהיה לא רק חכם – כשם שהיה הפרק הזה, אגב, אני לא טוען אחרת – אלא גם ממש מצחיק. מצחיק. זוכרים את זה? עניין חשוב בקומדיה. ובניגוד לפתיחת העונה השנייה, כאן גם הייתה התפזרות יתרה שנועדה להכין את היסודות למה שעתיד להתרחש בהמשך העונה. במילים אחרות, ניתן היה לדחות את עלילת הדיקן לפרק הבא, מה גם שהיא הוסיפה קדרות לפרק שמלכתחילה לא היה מאוד זוהר.

תחילתו המיוזיקלית של הפרק הייתה הצהרת כוונות אופטימית, ממש בירכתי עליה. חשבתי לעצמי שזה בדיוק מה שהסדרה הזו צריכה כרגע, ולו כדי לאזן את עצמה. נהיה יותר שמחים, סוף סוף נהיה בסדר, נדמה לחלום מיינסטרים, נעשה יותר כיף ונהיה פחות מוזרים. אבל עם התקדמות הפרק היה ברור שלא מניה ולא מקצתיה. אז אוקיי, סגירת הקצוות עם פירס הייתה יאה והשימוש בג'ף שהופך לפירס הוא רעיון נחמד, אבל לא רק שהביצוע היה מייגע כאמור, אלא גם שחוק ומוגזם. אני חושב שלמדנו מספיק על הפגמים של ג'ף גם מבלי שהפרופסור החדש יצביע עליהם אף הוא, וההתחרפנות של ג'ף בסוף הפרק, גז קופים או לא, הייתה אובר דה טופ.

הנחמה העיקרית שלי היא שגם תחילת העונה הקודמת לא ממש הצביעה על מה שעתיד לבוא, אם כי אני לא בונה על זה. נראה שדן הרמון התקבע על משהו מסוים וקשה לו לזוז ממנו. ניתן רק לקוות שהמשך העונה יהיה גם מצחיק, ולא במובנים נוח-באומבכים-ווס-אנדרסונים-אני-צוחק-אבל-חרא-לי.

תגיות:
© עידו ישעיהו