ראשי פרקים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 08/08/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

ספוילר שובר שורות 4.04

או, פיצוי לא רע על הפרק הקודם.

שם הפרק במקור הוא Bullet Points, ובעברית הוא מפספס לחלוטין את המשמעות הכפולה: גם ראשי הפרקים וגם – סביר להניח – המשאית מנוקדת הקליעים שבה נסע פרנק בתחילת הפרק. בחזית ניצבת העמדת הפנים המופקת היטב ומאחוריה מוסתרת מציאות אלימה שהולכת ומסלימה. במקרה הזה המילה Bullet במושג אירונית להפליא.

הסצינה עם התסריט הייתה ארכנית כמיטב המסורת, אבל גם מעניינת לצפייה, בין היתר בגלל הרובד של שני שחקנים שיושבים ועובדים על תסריט ועל השורות שלהם. בעיניי היה בכך משהו חביב. מעל הרובד הזה ניצב גם הנראטיב שקרה באמת (כלומר בסדרה), הפיכתו של וולט לייצרן קריסטל מת' וכל מה שראינו עד כה בחזית משפחת ווייט, כך שהוא טען את התסריט המומצא של סקיילר בתסכול האמיתי.

יחסו של וולט אל סיפור ההתמכרות להימורים והאופן שבו התקשה מאוד להביע חרטה או הזדהות, העיד כמאה עדים על המקום הסוציופתי שבו הוא נמצא כרגע. ה"אני מצטער" שאמר פתאום לסקיילר, "אני מצטער שגרמתי לך לעבור את כל זה", נראה כל כך אמין ונשמע כל כך נכון וכל כך במקום, אבל התברר מיד כאשליה, חלק שוולט תורם לתסריט. המקרה שלו כנראה אבוד. למרות השינוי, בזמן האמת הוא שכח את השורות שלו, המום לחלוטין ממציאת רוחו של גייל בחדרו של האנק, מדקלם (היטב) מבלי משים דווקא את השורות שהתעקש להסיר, "Terribly, terribly ashamed".

בזמן שהם עסוקים בפסאדה, ג'סי עושה את ההפך הגמור. הוא אדיש לא רק לסביבתו אלא גם לגורלו. גניבת הכסף לא הדירה שינה מעיניו, זה משהו שכבר היה ברור, אבל ההתרסה שלו בפני מלאך המוות בעל האוזן הקטומה, וחוסר העניין שהפגין הן כלפי מיתתו הקרבה של הגנב והן כלפי מה שמובטח לו בנסיעה כעת עם פרנק, כפי שבוודאי הסיק בלי בעיה (הכניסו כאן חיווי אצבע על רקה לאות "יש לי שכל"), היו דווקא מפליאים משהו. אחרי שוולט דחק בו נמרצות לחזור ולשחזר את הרגע האיום שהוא מקדיש את חייו לשכוח אותו – קטע מעולה, אגב, שקצת נפגם בעיניי עם הפינוי של וולט מהבית – נראה שחששותיהם של גאס ופרנק מוצדקים.

תכל'ס זה משהו שהיה צריך לקרות מזמן, כבר בפרק השני לעונה, אם לא הראשון. יש לגאס מספיק מינוף כדי לגרום לוולט לעבוד גם בלי ג'סי – עתודה בדמותם של אישה, בן ועוד כמה מסביב – כך שאם הם באמת רצו לנקות את השטח לא הייתה להם שום מניעה לעשות זאת מלכתחילה, אבל ניחא, לפחות זה לא קורה מאוחר מדי. פרנק נוסע עם ג'סי כדי לעשות את העבודה לפני שמישהו במשטרה חשב בכיוון שלו. עם זאת, יש לי תחושה שאם מישהו ימות בפרק הבא מקרב השניים שבמכונית, זה דווקא לא יהיה ג'סי.

תגיות:
  • Saturn

    הפרק ההגון הראשון לעונה זו.

    הסצנה בהתחלה של וולטר וסקיילר היא כנראה הטובה ביותר עד כה. שוב סקיילר שולטת ודואגת למלא את החורים של הגבינה השוויצרית בדמותו של וולט. היא אמנם חפרה קצת, אבל אי אפשר להתווכח מול ההצלחות. סצנה משעשעת מאוד ועם לא מעט רגעים קומיים. זה יכל להיות באותה מידה איזה פרק ב'תרגיע'.

    הסצנה בה וולט מעלעל במחברת של גייל לצידו של האנק גם כן הייתה טובה. מעניין אותי אם פה נגמר חלקה או שגאס ילמד על קיומה.

    או יופי, ג'סי עשה גלאח. Now we're talking. לא נראה לי שהדמות תחת סכנת מוות למרות שהוא תמיד היה בר-ויתור.

    מה הקטע של סצנת הפתיחה? זה מה שגאס מטיל על מייק? לשבת במקפיא של המשאית במקרה שמה? בריונים יגיעו וינסו מה? לא הבנתי אם הם רצו לשלוח למסר או לגנוב את תוכלת המשאית (ואז ניקובה לא כל כך מסתדר). האם זה המשך הכיוון שמייק לא שבע-רצון מתעסוקתו, מה שיסתכם בחבירתו לוולטר בישורת האחרונה של העונה.

    • בהמשך למאבק של גאס עם אנשי הקרטל מעבר לגבול, הוא שלח את מייק לשמור על משאית שכנראה הייתה צריכה לעבור בשטח שבשליטת יריביו.

  • אני דווקא אהבתי גם את הפרקים הקומדים, אבל אין ספק שזה היה הטוב ביותר מביניהם.

    הקריוקי של גייל במלואו:
    http://www.youtube.com/watch?v=wugY6HNLOCo

  • Mika Gill

    אני רק שאלה – מי זה הפרנק הזה שאתה כל הזמן מדבר עליו?
    ~לשון~

    • וואו, עשיתי זאת שוב. מוח בוגדני.

  • טראפיק

    אהבתי גם את הפרקים הקודמים, אבל הפרק הזה חזק מכל כיוון. ואגב דומה שהפרקים בעונה הזה מתחילים לקבל סגנון מד-מני כאשר קווי העלילה של השחקנים מתחילים להקביל. ג'סי מתחכך במלאך המוות מכל כיוון כשמצידו גם וולטר מתחכך עם הסכנה שלו בדמות הדיבור שלו עם האנק על הייזנברג.
    אפשר לומר שהפרק הזה מלבד היותו רווי אקשן הוא גם מלא משמעויות. כמו וולט שהופך את סול גודמן (האם תהיה בעיה שסול לא ימצא עבורה םתרון?) לפסיכולוג לרגע. (ובכלל במצב הסוציופתי אליו הוא גולש, הוא מסוגל בקרוב להפוך לטוני סופרנו 2 – זה שמתאונן אצל הפסיכולוגית על "קשיים בעבודה". וגם הרגזנות שלו "מתי הכל הפך כל כך מסובך" הזכיר לי את אחד מהפמיליה של הסופרנוס אי שם…

© עידו ישעיהו