לימודי קולנוע ביקורתיים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 25/08/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

"קומיוניטי" 2.19

כמו פרק יום ההולדת של טרוי בפרק העשירי בעונה (שעליו דווקא לא דיברנו), גם פרק יום ההולדת של עאבד הכיל את אותה מידת דכדוך נדיבה שעוברת בעונה הזו כחוט השני. וזה היה יפה. כשעאבד דיבר על ההארה שהייתה לו כאשר גילם דמות שהמציא, על תחושות ההחמצה כאשר העמיד את הביוגרפיה שלו עצמו מול זו של צ'אד הפיקטיבי, היה לי קשה לא להזדהות עם זה.

אבל אם בשלב הזה נמתח קו מאוד ברור בין ההתבגרות שחווה טרוי ביום ההולדת שלו לבין תהליך דומה שעבר על עאבד, הרי שעד מהרה – מן הסתם לא מספיק מהר, לדידו של ג'ף – התברר שגם הפעם הוא אותו עאבד נושן, מגלם דמות מתוך סרט (כמחווה, לא פארודיה). וזה נכון, לאנשים מסוגו קשה לשנות את דרכיהם ואת אופיים, במיוחד בגילאים מתקדמים יותר. בכל זאת – הוא חוגג יומולדת, שנותיו נוקפות. הוא כבר לא ילד שקל יותר ללוש ולגבש אחרת את אופיו.

אפשר להתווכח על כמות הצחוקים בעונה הזו, אבל לא על העובדה שהיא מספקת חיטוטים פסיכולוגיים אינטנסיביים בדמויותיה באופן שלא אופייני לסיטקום, מה שהופך אותה למעניינת ואת היקום שלה למאוד שלם. למרות שעאבד וג'ף הם מהדמויות המעניינות שם, אני מרגיש שהפרקים המתמקדים בהם, כמו זה, עושים עבודה מעמיקה יותר מאשר אלה שמתמקדים בדמויות האחרות. אשמח לראות גם את הפנים האחרים של יתר הדמויות.

אגב, מסתבר שאת הפרק ביים מוס מ-IT Crowd, הלא הוא ריצ'רד איואדי. כזכור, זו לא הפעם הראשונה שאיואדי וג'ואל מקהייל עובדים ביחד – מקהייל נכנס לנעלי רוי בגרסה האמריקנית של IT Crowd לפני כמה שנים, שלמרבה המזל לא יצאה בסוף אל הפועל.

 

פורסם לראשונה בפורום טלוויזיה באג'נדה

  • חצי אוף – עדכונים מהנכר, סוג של.
    בפרו עכשיו. בטיסה (KLM) יצא לי לדגום קצת סדרות שאני לא עוקב אחריהן. להלן רשמיי הקצרים.

    Community – 1X03 – Introduction to Film
    ראיתי את הפיילוט קודם. ואו, איזה פספוס זה היה לא להמשיך עם זה. זה הפרק עם המורה שמלמד את ג'ף לתפוס את הרגע, הסרט המשפחתי של עאבד, והעיטוש של טרוי. גרם לי לפרוץ בצחוק מתגלגל, עד שהבנתי שאני במטוס. בהחלט אתחיל לצפות כשאחזור.

    מחלקת גנים ונוף – הראשון של העונה השלישית –
    לא ראיתי קודם. אוקיי, חמוד. הלוח של רון היה נחמד, ואהבתי איך שהם עשו את הרומן עם הדמות של רוב לאו, אבל ההרגשה הכללית היא שחסרה לסדרה הזו קצת נשמה.

    משפחה מודרנית – פרק כלשהוא
    אז זה המצב ההפוך – הסדרה הזו לא מצחיקה במיוחד, אבל יש לה נשמה. זה הפרק שאחד הבעלים מנחה אירוע ואשתו חוששת שהוא מצחיק רק את עצמו. לחלק הזה, ולחלק על הבת שלהן שמנסה להיות פופולארית, הייתה תהודה מסויימת אצל. לא בטוח שזה מספיק כדי להחזיק צפייה ארוכת טווח.

    • זו אבחנה משונה ומעניינת, מה שאמרת על "מחלקת גנים ונוף", כי בעיניי הפרק הראשון לעונה השלישית היה תצוגת תכלית מעולה לנקודות החזקות של הסדרה הזו, כולל הלב הגדול והאנושיות, אבל אתה כמצטרף חדש דווקא לא ראית את זה. אולי היה צריך להכיר את הדמויות לפני כן בשביל לראות את הפן הזה. אני ממש ממליץ לך לצפות בה כסדרה החל מהעונה השנייה.

      הנה מה שכתבתי על פתיחת העונה:
      http://tvyaddo.com/?p=3183

    • ממש מצחיק מה שאמרת. כי למחלקת גנים ונוף יש המון נשמה, גם איפה שלא אמור להיות לה, ואילו משפחה מודרנית… ובכן, אני חושדת בחצי מהדמויות שם סוציופתיות, במובן שהן לפעמים עושות את המעשה הנכון, אבל נראה שבגלל שכך הן למדו שצריך להתנהג, ולא בגלל שיש להן איזשהו מצפון.

      ברור שמדגימת פרקים קשה לראות את זה, זו רק התרשמותי.

© עידו ישעיהו