הסמויה 4.05: בריתות

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 22/05/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

"אם אתה איתנו, אתה איתנו"
(כריס)

המשפט הזה של כריס למייקל משקף את הבריתות הרבות שנוצרו בפרק, ומנגד את אלה שפורקו. זה לא באמת נכון, "אם אתה איתנו, אתה איתנו", תמיד יכול לצוץ משהו שידפוק את הכל, כמו מדליף מאיפשהו. יש המונים כאלה לאחרונה. השקר הבולט מכל היה אצל ראש העיר רויס. המשחק שלו עם חברי המועצה – יונטה פרקינס בצד אחד של העיר ומרלה דניאלס בצדה השני – שעליו אודל ווטקינס התעמת עמו, היה נוכלות בהתגלמותה. איזה איש נאלח (ושחקן מעולה). כיף לראות את הקמפיין שלו קורס שבוע לפני הבחירות.

היה כיף לראות גם את הכישלון המפואר של הפשיטה של המפקד החדש במחלק הפשעים המיוחדים. אידיוט יהיר. מצחיק עד כמה מתאים להרק לעבוד איתו, בדיוק אותו ראש. ואכן, רעיון המצלמה שלו קורס ברגע שהוא יוצא לפועל – היא מתגלה מיידית על ידי האויב.

פרופוזישן ג'ו לוחץ על הגז. אף פעם לא ראינו אותו מתמרן ככה, אבל הוא משליך בקלילות מכעיסה את מאבטחי משחק הפוקר, שגורלם הצפוי ודאי יהיה מוות, כדי לשכנע את מרלו להצטרף לאיחוד הסוחרים שלהם. מרלו וכריס חריפים כשם שהם אכזריים. הספקית המסכנה, אזרחית שלא קשורה למשחק, נורתה בחנות של אנדרה רק כי הייתה במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. קרבן ארעי שיוכלו להפיל על עומאר. אבל מה, מהלך מבריק, כמו רוב ההתנהלות שלהם עד כה.

מה שכן, הילדים יודעים היטב שהגופות נערמות בבתים הריקים. עכשיו הם גם יודעים שכריס לא הופך את המתים לזומבים. "אין מתים מיוחדים, רק מתים", כמאמר דוקי. כפי שראינו בפרק הקודם, גם אמו של לקס יודעת היטב שהוא מת והקימה לזכרו מקדש קטן בביתה, כך שאפילו לא צריך להתרוצץ ברחובות כדי לדעת מה הולך בהם.

תגיות:
© עידו ישעיהו