הסמויה 4.02: עיניים רכות

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 22/05/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

"אני עדיין מתעורר לבן בעיר שהיא לא"
(קארקטי)

עונג של פרק. הרק תופס את ראש העיר ומתענה. באבלס המדוגם בתור הדוד של שרוד, ההיתקלות שלו שם בפרז. פרז עצמו מנסה ללמוד את הלכות החינוך מצוות המורים, בהם גם האקסית של דניס (פעם ראשונה שאני שם לב לזה). קארקטי מקבל לידיו קלף מנצח. המזל של הבלש אד נוריס. הנשים הצובאות על אולם האגרוף של דניס. ה"שייייייייייייייייייייייט" של קלי דיוויס. דניאלס ורונדה צוחקים על מבט המשקפיים של לסטר פרימון וכהנה וכהנה. אני לא יודע אם זה מקרי או לא, אבל על פניו שם הפרק מרמז שתוכנו מציע מבט רך יותר על הקשיחות המוכרת לנו בסדרה. בהכירנו את "הסמויה", זוהי ללא ספק אשליה.

מקור המושג בפרק הוא עצתה האניגמטית של אחת המורות לפרז: "אתה צריך עיניים רכות". גם הוא, כמונו, לא מבין למה היא התכוונה, אבל הנוכחות הזו בשמו של הפרק מאלצת אותנו לתהות. אני אישית מניח שהכוונה היא להסתכלות על אותם דברים דרך עיניים צעירות – "אה, הנעורים", אומר לסטר על יוהרתו של מרלו – מה שהעונה הזו עושה בכך שהיא מתמקדת ב-Hoppers, בני התשחורת הפוחזים. המורה הזו כנראה מציעה לפרז לרכך את האופן שבו הוא רואה את התלמידים.

אז הפעם גילינו שניימונד הוא הבן של ווי-ביי. כבר בפרק הראשון העיר בודי שלא היה שוכר את ניימונד אילולא אבא שלו, ועכשיו אנחנו מגלים מיהו (ואגב כך גם מתברר שאמא שלו היא אישה דוחה). אפרופו בנים-של, בפרק הזה אנחנו גם מגלים ששם המשפחה של רנדי הוא ווגסטאף, ממש כמו צ'יז ווגסטאף, האיש של פרופוזישן ג'ו שהגיח בשתי העונות הקודמות (ההוא שירה בכלב שלו אחרי שהפסיד בקרב; מת'וד מן מוו טאנג קלן מגלם אותו). כנראה שגם הוא בן-של, אבל זה לא ממש משנה לו, הוא חי במשפחת אומנה.

המרשים מכולם והבוגר מכולם מקרב הנערים הוא מייקל. בתחילת הפרק ניימונד מנסה לסדר לו עבודה אצל בודי כי הוא מנסה לכלכל את עצמו ואת אחיו הקטן. אבל למרות המצוקה הכספית הזו מייקל מסרב לקחת את הכסף שניתן לו חינם מנדיבותו של מרלו, לא רוצה להיות חייב לאף כושון. הוא מפגין כישרון באגרוף אבל גם לזה הוא לא מתמסר, אולי אפילו מאותה סיבה. יש בו משהו שקול ושקט, וניכר שניימונד מאוד מעריך אותו.

נער נוסף שראינו הפעם הוא שרוד, שמסתובב עם באבלס כבר מאז סוף העונה הקודמת אחרי שהתעניין במסחר שלו. באבלס מדרבן אותו לחזור לבית הספר כדי לפתוח לעצמו יותר אפשרויות, לפרוץ את תקרת הזכוכית.

בלי קשר לנערים, אני חייב לציין לטובה את קארבר. האיש לקח את הביקורת של קולווין כלפיו בסוף העונה הקודמת והפנים אותה. בשעתו לא היו לו תשובות, הוא לא הכיר את השחקנים, אבל עכשיו הוא יודע מי זה כל אחד, איפה הוא נמצא ואיפה הוא גר. הפך לשוטר אמיתי.

 

הדיון המקורי בפורום טלוויזיה אג'נדה

תגיות:
  • (איך אני נהנית מהדיון העצמאיים שלי פה. מספיק לכתוב את זה וזה מפרה).

    כמה דברים:
    1. עיניים רכות – אני חשבתי שהכוונה הן לכאלו שיכולות להתרחב, לא לראות רק את מה שהוא חושב שהוא רואה (לא רק "X מפריע לשיעור", במובן הצר).
    2. מאוד הפריע לי שפתאום מכניסים את באבס לעלילת העלומים הזו. מרגיש לי מאולץ, ואני מקווה שאתבדה וזה יהיה אורגני. בכל מקרה המבט שהוא נתן לפרז היה פרייסלס.
    3. בכלל, אחרי הסוף הטוב של כל הדמויות בסוף העונה שעברה, כולן מגיעות ממקום מפוייס יותר (מלבד הבלשים של מחלק רצח, שבכלל לא ראינו), וכיף לראות. גם את קארבר ומערכת היחסים שלו עם בודי.
    4. נשבר לי הלב כשהשוטר לקח לילד את הכסף. נשבר לרסיסים.
    5. בפעם הראשונה בסמויה, אני לא יכולה לחכות לראות את הפרק הבא. היה לי משבר בעונה הקודמת, והיא היתה בעיני חדה ומשוננת מדי, ולא זהירה מספיק. לא רק בעבוע מתחת לפני המים, אלא התפרצויות סילון. אני מקווה שתמשיך המתינות, אבל אני יודעת שזו עדיין הסמויה, ועכשיו שיש כל כך הרבה ילדים, אני הולכת להכוות גם הפעם.

    • כפי שאמרתי, זו העונה הטובה ביותר בסדרה (הטובה ביותר). בעיניי.

  • Eliav

    שחכתי כמה התגעגעתי לילדים בעונה הראשונה כאשר אני רואה את הילדים בעונה הזאת. בנוסף גם כל הקטע הפוליטי שלפעמים היה יבש בעונה השלישית יותר מעניין פה כי הבחירות כבר התחילו, הקטע שבו מראים את שלושת המועמדים בטלוויזיה היה ממש מעניין ועשוי טוב

  • maayan1

    יש יותר מדי דברים לדבר עליהם. כל פעם כשאני מסיימת פרק אני אוהבת לקרוא את הסיכומים האלה, זה עוזר לי לעשות סדר בראש וגם לפעמים מבהיר לי נקודות שלא שמתי לב אליהם. בא לי הרבה פעמים להוסיף, כי כדי לכסות כל מה שפרק ממוצע מכיל צריך לכתוב בערך 3 עמודים. אבל אני נמנעת כי יש יותר מדי דברים וקשה להתייחס להכל. ניסיתי לכתוב סיכום של העונה השלישית (האהובה עלי עד כה) אך בדרך התעייפתי כי היו יותר מדי דברים לדבר עליהם.

    בכל זאת, לפעמים כייף להוסיף נקודות קטנות שנשמטו מהסיכום (בין אם שמת לב אליהם או לא).

    – ניימוד: "אני אקח כסף של כל אחד אם הוא פשוט נותן לי אותו" (תגובה לתשובה של מייקל לגבי השאלה- למה לא לקח את הכסף? כי הוא יודע שאין כסף חינם, ובדרך זו או אחרת ללקיחת "כסף חינם" יש השלכות).

    – קליי (לראש העיר): "אתה חושב שיש לי זמן לשאול בן אדם למה הוא נותן לי כסף? או מאיפה הוא משיג את הכסף? אקח כסף של כל אחד אם הוא פשוט נותן אותו".

    אך כפי שמייקל הבין- "אין כסף חינם". ניימונד חושב שיש, לא חושב להשלכות שיהיו בעתיד. קליי כבר ניצב מול ההשלכות של "לקיחת כסף חינם" – ומצדיק את זה באותו התירוץ- נותנים לך כסף? תיקח. ושוב אנחנו רואים את הדמיון בין אנשים שעל הנייר לא יכולים להיות יותר רחוקים אחד מהשני. ניגר קטן משכונות העוני בצד הנגדי של החוק- ואיש מבוגר ומנוסה, פוליטיקאי משופשף, בצד ה"נכון" של החוק – ולשניהם אותו רציונל בנוגע ללקיחת כסף חינם.

    – אוהבת לראות את השינוי בקארב. בהחלט מחמם את הלב.

    – כייף לחזור לעלילת דניס, לא הייתי בטוחה אם יופיע בעונה זו.

    – האם זה הפרק הראשון בו מקנולטי לא מופיע? אני מתגעגעת למאד'ר פאקר הזה.

© עידו ישעיהו