הסמויה 4.02: עיניים רכות

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 22/05/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

"אני עדיין מתעורר לבן בעיר שהיא לא"
(קארקטי)

עונג של פרק. הרק תופס את ראש העיר ומתענה. באבלס המדוגם בתור הדוד של שרוד, ההיתקלות שלו שם בפרז. פרז עצמו מנסה ללמוד את הלכות החינוך מצוות המורים, בהם גם האקסית של דניס (פעם ראשונה שאני שם לב לזה). קארקטי מקבל לידיו קלף מנצח. המזל של הבלש אד נוריס. הנשים הצובאות על אולם האגרוף של דניס. ה"שייייייייייייייייייייייט" של קלי דיוויס. דניאלס ורונדה צוחקים על מבט המשקפיים של לסטר פרימון וכהנה וכהנה. אני לא יודע אם זה מקרי או לא, אבל על פניו שם הפרק מרמז שתוכנו מציע מבט רך יותר על הקשיחות המוכרת לנו בסדרה. בהכירנו את "הסמויה", זוהי ללא ספק אשליה.

מקור המושג בפרק הוא עצתה האניגמטית של אחת המורות לפרז: "אתה צריך עיניים רכות". גם הוא, כמונו, לא מבין למה היא התכוונה, אבל הנוכחות הזו בשמו של הפרק מאלצת אותנו לתהות. אני אישית מניח שהכוונה היא להסתכלות על אותם דברים דרך עיניים צעירות – "אה, הנעורים", אומר לסטר על יוהרתו של מרלו – מה שהעונה הזו עושה בכך שהיא מתמקדת ב-Hoppers, בני התשחורת הפוחזים. המורה הזו כנראה מציעה לפרז לרכך את האופן שבו הוא רואה את התלמידים.

אז הפעם גילינו שניימונד הוא הבן של ווי-ביי. כבר בפרק הראשון העיר בודי שלא היה שוכר את ניימונד אילולא אבא שלו, ועכשיו אנחנו מגלים מיהו (ואגב כך גם מתברר שאמא שלו היא אישה דוחה). אפרופו בנים-של, בפרק הזה אנחנו גם מגלים ששם המשפחה של רנדי הוא ווגסטאף, ממש כמו צ'יז ווגסטאף, האיש של פרופוזישן ג'ו שהגיח בשתי העונות הקודמות (ההוא שירה בכלב שלו אחרי שהפסיד בקרב; מת'וד מן מוו טאנג קלן מגלם אותו). כנראה שגם הוא בן-של, אבל זה לא ממש משנה לו, הוא חי במשפחת אומנה.

המרשים מכולם והבוגר מכולם מקרב הנערים הוא מייקל. בתחילת הפרק ניימונד מנסה לסדר לו עבודה אצל בודי כי הוא מנסה לכלכל את עצמו ואת אחיו הקטן. אבל למרות המצוקה הכספית הזו מייקל מסרב לקחת את הכסף שניתן לו חינם מנדיבותו של מרלו, לא רוצה להיות חייב לאף כושון. הוא מפגין כישרון באגרוף אבל גם לזה הוא לא מתמסר, אולי אפילו מאותה סיבה. יש בו משהו שקול ושקט, וניכר שניימונד מאוד מעריך אותו.

נער נוסף שראינו הפעם הוא שרוד, שמסתובב עם באבלס כבר מאז סוף העונה הקודמת אחרי שהתעניין במסחר שלו. באבלס מדרבן אותו לחזור לבית הספר כדי לפתוח לעצמו יותר אפשרויות, לפרוץ את תקרת הזכוכית.

בלי קשר לנערים, אני חייב לציין לטובה את קארבר. האיש לקח את הביקורת של קולווין כלפיו בסוף העונה הקודמת והפנים אותה. בשעתו לא היו לו תשובות, הוא לא הכיר את השחקנים, אבל עכשיו הוא יודע מי זה כל אחד, איפה הוא נמצא ואיפה הוא גר. הפך לשוטר אמיתי.

 

הדיון המקורי בפורום טלוויזיה אג'נדה

תגיות:
© עידו ישעיהו