הסמויה 4.01: בני הקיץ

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 22/05/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

"צאן לטבח כאן"

(מרשה דונלי) אד ברנז, מספר 2 בסדרה אחרי דיוויד סיימון, היה בעברו בלש בבולטימור, ואחרי הפרישה הפך למורה בבית ספר ציבורי בעיר למשך שבע שנים. ההתמקדות בבית הספר ובנערים במערב בולטימור מתבקשת מאוד במסגרת "הסמויה", אבל עבורי מדובר במשהו מעבר לכך. עכשיו, אחרי שאימפריית ברקסדייל קרסה ונגמר הסיפור של אייבון וסטרינגר, אני מרגיש שההתמקדות הזו לוקחת אותנו במידה מסוימת אל עברם של השניים. נערים בחטיבת הביניים בלב תרבות הסחר בסמים, העוני והאלימות. אילו אופציות יש לנערים כאלה?

מקרב הנערים בולט מבחינתי אחד במיוחד: דוקי, העני מכולם ומושא ללעג האחרים, במיוחד של ניימונד. התמימות שלו מזכירה לי את וואלאס המסכן, הקרבן של סטרינגר בעונה הראשונה. היה משהו מאוד מסוים שבלט בהשוואה ביניהם. דוקי הסביר לרנדי שזו לא הייתה יונת דואר, כי את אלה הוא יכול לזהות לפי תג המחובר לרגליהן. הילד אולי דלפון ונלעג, אבל יש לו ראש על הכתפיים. זה הזכיר לי את השיחה של דיאנג'לו עם וואלאס בפרק הראשון בסדרה, שבה הוא צעק עליו על שקיבל כסף מזויף ושאל אותו אם האיש על השטר נראה לו כמו נשיא מת. וואלאס ענה לו שאלכסנדר המילטון לא היה נשיא.

אבל לא רק דוקי הזכיר לי את וואלאס, אלא גם רנדי. הנער שמסר ללקס לגשת להיפגש עם החברה שלו בחצר, גילה שבפועל הוא שלח אותו אל מותו מידי כריס השקט והמצמרר וסנופ הממלמלת. בסוף הפרק אנחנו מוצאים אותו יושב על גרם המדרגות בחזית ביתו, בעליל חושב על כך. נשאר רק לקוות שהגורל שלהם יהיה שונה משל וואלאס. בניגוד לו הם מחוץ למשחק, אבל אין שום ערובה שכך זה ימשיך. יתר על כן, קל להיות גם בחוץ ולהיפגע. פרוט, האיש של מרלו שהתעמת עם דניס בעונה הקודמת, אמנם היה מפקד פינה, אבל הוא נורה בראשו רק בגלל שהסתובב עם הבחורה הלא נכונה.

לא רק וואלאס עלה בדעתי עם הנערים. הסצינה עם היונים הזכירה לי את השיחה של זיגי עם איש הציפורים בעונה השנייה. ההתמודדות של הילדים הללו, כלואים בעולם חסר רחמים, מול יונים שאת אחת מהן הם מנסים ללכוד, הייתה סמל גדול לעובדה שהם עצמם לא יכולים לחמוק ולעוף משם. בקומנטרי לפרק, עם אד ברנס ודיוויד סיימון, התברר לי שזו עיסוק רווח אצל הילדים בבולטימור.

בינתיים, כצפוי, מרלו עולה ופורח בהיעדרו של ברקסדייל, אבל הוא עושה זאת בלי להשאיר גופות. הבחור הפיקח פשוט מנצל את המבנים הריקים כדי להיפטר מאויבים: כריס וסנופ יורים בהם עם משתיק קול, מנטרלים את ריחם עם סיד וניילון וממסמרים את לוח העץ שבכניסה באמצעות הלקסוס של אקדחי המסמרים. גאוני.

בקטנה: במחלק הרצח באנק אומר לאד נוריס על לסטר המתרחק, "רואה את ההליכה הקשתית הזו שלו? אני גרמתי לו ללכת ככה". זהו אחד המשפטים המצחיקים בסדרה לדעתי, לא מעט כי שמתי לב בעבר לקישות הזה ברגליו של קלארק פיטרס (בסדרה אחרת דווקא, הגרסה האמריקנית ל"חיים על מאדים"). בקומנטרי מתברר שוונדל פירס אילתר את השורה הזו במקום, היא לא נכתבה בתסריט.

תגיות:
  • כבר שלוש עונות שהסדרה היא בעצם על הילדים, הרצים של סוחרי הסמים, שאין להם ברירה ולכן אין להם אלא לגדול להיות פושעים, וזו הפעם הראשונה שאשכרה לומדים שהם הולכים לבית הספר (לא בדיוק, וואלס פעם הכין את הקטנים ללימודים, אבל זה היה אנקדוטה, לא יותר מזה), יש קונטקסט של למה הם ברחובות (חופש גדול). מאוד ריגש אותי לראות את פרז הולך ללמד, וההשראה לכך בכלל.

    בהזדמנות זו אמליץ על הסרט התיעודי "ליטל רוק ארקנסו: 50 שנים אחרי" שמשודר מעת לעת ביס, על התיכון שבו בוטלה ההפרדה הגזעית, והיום מנסה להתמודד עם פערים ענקיים בין תלמידים לבנים שלוקחים קורסים ברמת אוניברסיטה, ותלמידים שחורים בכיתה י"א שלומדים לקרוא.

© עידו ישעיהו