הסמויה 3.11: עמק השווה

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 21/05/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

"אנחנו לא צריכים לחלום יותר, בן אדם"
(סטרינגר)

הנה הגענו שוב אל הפרק האחד לפני סוף העונה, ובפעם השלישית ברציפות הוא המדהים ביותר בה, ואף היה מועמד לאמי על הכתיבה, פעם ראשונה מני מעט מדי עבור "הסמויה".

הרגו את סטרינגר, למען השם! אני צופה בזה בפעם השלישית ועדיין מתפעל מהאומץ. זוהי העונה הראשונה שבה הכרנו באמת את האיש. בעונה הראשונה הוא בעיקר חסה בצלו של אייבון ובשנייה היה משני לעלילת הנמל, ואילו הפעם למדנו באמת את דמותו וגילינו שמדובר בפסיכופת קר, איש שגם ביום יום רחוק מלהיות נעים, אגומניאק עם שגעון גדלות. הפרק הזה היה השיא. גם מסגיר את חברו משכבר, גם מנסה לאלץ את סלים צ'ארלס לרצוח את קליי דיוויס – מזל שאייבון היה שם כדי לעצור את זה.

היחסים בין סטרינג לאייבון בעבעו זמן רב. הפעם הם הגיעו לרתיחה, אבל גם היא הייתה שקטה ובעליל עם לב כבד. הם עמדו על הגג ושקעו בשרעפי נוסטלגיה על הילדות שלהם ביחד. כל אחד מהם דפק את השני בלי שהאחר ידע, לכל אחד מהם ציפה גרדום ללא ידיעתם. החיבוק ביניהם בסוף הסצינה נראה מצד אחד אמיתי ומצד שני כאילו כל אחד מהם תוקע עמוק יותר את הסכין בגבו של השני. מדברים על העבר ועליהם בזמן שאנחנו הצופים יודעים שכל אחד מהם מכר את רעהו. "אלה רק עסקים", אייבון אמר לסטרינג בדיוק את אותו הדבר שהלה אמר לקולווין כשבגד בו, וסטרינגר הביט בו בחשש כאילו חברו יודע מה הוא עשה. הם אפילו עשו את זה בו זמנית. בשעה שסטרינג נפגש עם קולווין בבית הקברות, האח מוזון הגיע לבקר את אייבון במספרה.

היבריס טהור הוא זה שהנחה את סטרינגר ברצון שלו לפגוע בקליי דיוויס, ומאוחר יותר ברצון להסיר מדרכו את אייבון. אבל זה היה סופו של האיש, בדרך זו או אחרת. מצד אחד המשטרה סוף סוף תפסה אותו, מהצד השני סגרו עליו עומאר והאח מוזון. השניים האלה, היצורים המיתולוגיים של "הסמויה", הגיעו סוף סוף לעימות אמיתי, זה מול זה, בצהרי הלילה. את שניהם דפק סטרינגר ושניהם לא שוכחים. האח מוזון אשכרה הגיע במיוחד כדי לסגור חשבון. שיתוף הפעולה בינו ובין עומאר כדי להרוג את סטרינג היה סוף יאה לדמותו הכבירה.

כשם שלמדנו רבות על סטרינגר בעונה הזו, כך גם ראינו פנים נוספים של אייבון מאז שהוא חזר מהכלא, וביתר שאת בפרק הזה. חייל ולוחם ככל שיהיה, הוא בכל זאת מפגין אנושיות והיגיון. השניים הללו הצליחו כל כך ביחד בגלל שהשלימו זה את זה, האחד עם הנשמה, מדבר כל הזמן על חשיבות המשפחה, השני עם השכל וההיגיון הקר והעסקי. אבל אם עד כה סטרינגר הצטייר כשקול שבין השניים, אייבון ממחיש שלא בכדי הוא הגיע לפסגה. הוא נוזף בחברו על כך שעזב את המשחק שבחצר שלהם כדי לשוטט במשחק חדש לגמרי. הם זיהו את התחת שלו מהגטו מהרגע הראשון. את המהלכים של אייבון אני יכול להבין הרבה יותר מאשר את של סטרינגר. אחרי שהאחרון רצח את דיאנג'לו, ולא משנה עד כמה מועיל זה היה, אי אפשר להשאיר את זה מאחור. אייבון לא היה יוזם את הפגיעה בסטרינגר, אבל אם כבר מוזון מגיע העירה ודעתו נחושה לקבל את גמולו, הוא יספק לו את המקום ואת הזמן.

פן נוסף של אייבון שלא ראינו לפני כן נחשף כאשר דניס הגיע אליו בבקשה לתרומה. הוא היה סבלני ונדיב איתו, וכשנתנו חיבוק בסוף אמר לו לשמור על הילדים. ככה זה גם בחיים – על פי ג'ורג' פלקאנוס בקומנטרי של הפרק, לא פעם ברוני הסמים תורמים ודואגים לרווחת הקהילה. אז אייבון תרם את ה-15 אלף האלה רגע לפני שההלשנה של סטרינגר תביא למפלתו הסופית, שירת ברבור וכסף מזוהם שמגיע למטרה טובה.

זה היה סמל נפלא לדבר הכי יפה בפרק. האימפריה של ברקסדייל קורסת, אבל בה בעת הוא מממן את גאולתו של דניס. העבודה שלו עם הילדים הייתה מאוד מרגשת, כי על פי מיטב המסורת של הסדרה, הניצחון הקטן הזה היה אדיר. ההתגוששות של ג'סטין בזירה הייתה הקליימקס לכך. כל מה שהוא עשה היה להגן על עצמו ולספוג עוד ועוד מהיריב הקטן שנגדו. הוא לא הניף זרוע אפילו פעם אחת. אבל מה, הוא נשאר עומד עד הסוף. מוכה, חבוט ומדמם מהחניכיים, אבל עומד. בספר של "הסמויה" זוהי התגברות והתעלות. הוא זכה לתשואות של הילדים האחרים, ובמעמד הזה דניס ידע שהעמל שלו נושא פרי.

דבר נוסף שהגיע בפרק הזה הוא קשירת העלילות. עד כה הסיפורים נעו זה לצד זה – האמסטרדם, הזירה הפוליטית ומלחמת הכנופיות, אבל הפעם כולם התחברו באמצעות קולווין. הניסוי שלו הביא אליו בפרק הזה גם את סטרינגר בל עם הטיפ על אייבון וגם את טומי קארקטי, שיצא עמו לראות את נפלאות ובלהות מעשיו של קולווין. מעניין מה הוא יעשה עם זה, עוד משהו שאני ממש לא זוכר למרות הצפיות הקודמות.

קטנה לסיום: במחלקת הציוד והטכנולוגיה, או איך שלא קוראים לה, שאליה הולך מקנולטי כדי לקחת את המיירט הסלולרי, השוטר האדיש שיושב על הכיסא הוא דניס ליהיין, הסופר שכתב בין היתר את "מיסטיק ריבר", "שאטר איילנד", "נראתה לאחרונה" ועוד, ובעונה הזו הצטרף לצוות הכותבים של "הסמויה".


הדיון המקורי בפורום טלוויזיה אג'נדה

תגיות:
  • לעזאזל?!

    טוב, אז אני שמחה שחזרתי לראות. הייתי צריכה לנחש שסטרינג ימות כשלמדנו את שמו האמיתי הפרק. הופתעתי כשהוא ברח מהרובה של עומאר, נראה לי לא הגיוני, אבל מצד שני כן.

    היתה גם בפרק את אחת הבדיחות הטובות בסדרה (בכל מקרה, אני צחקתי בקול רם), כשעומאר אומר שהם יצטרכו להכנס מלפנים, ומוזון, ביובש האופייני לו משיב "זה יהיה שינוי בשבילך".

    אבל מה שהכי נגע בי, הוא איך שהם שוברים לאנשים את הלב, שניה לפני שמפוצצים להם אותו. זה היה עם וולאס, ועכשיו עם סטרינגר, כשגילו לו שאחיו בגד בו. בכל זאת, לאורך כל העונה חשבתי שהוא באמת רוצה לצאת מזה, באמת להיות איש עסקים ולהיות משהו משמעותי לעולם, אלא שאת המשחק הזה הוא לא ידע לשחק, הובס בו והושפל, והוברח בחזרה לחיקה המוכר של האלימות.

© עידו ישעיהו