הסמויה 2.04: מקרים קשים

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 18/05/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

"אם אני שומעת את המוזיקה, אני הולכת לרקוד"
(גרגס)

דניאלס יושב בבית מול הטלוויזיה וצופה בתערוכת כלבים, שם אחד מהם, כלב בית רגיל לכאורה, מפליא לבצע משימות. זה פשוט בדם שלו, ירושות של דורי דורות, נכד של נכדם של אלופים. גם במצבו המבוית הפאזל של הגנטיקה מנצח. ככה זה, זה בטבע. כאלה גם הבלשים. אם הם שומעים את המוזיקה, הם הולכים לרקוד. דניאלס כבר היה חצי רגל בחוץ. קימה הבטיחה לזוגתה המעצבנת (היא ואשתו של דניאלס צריכות לצאת זו עם זו). אבל דניאלס וגרגס זכו לפחות למשימה חדשה שתמריץ להם את הדם. ג'ימי מקנולטי הבודד והשפוף נשאר בחוץ. הוא הפיל את הרציחות על יריבו ראולס, אבל בכל זאת מוצא את עצמו חוקר את שורשיה של אחת הקרבנות, נדיה שמה. אני חושב שהמסע הזה הוא מה שמחזיק אותו בימים האלה.

בינתיים בכלא דיאנג'לו סוף סוף לומד מטעויות ומפנה את גבו לדודו, אפילו במחיר חירותו. כשם שאמר בחקירה שלו בניו ג'רזי בסוף העונה הקודמת: "אני נשבע באלוהים, הייתי במעצר שמונה חודשים והייתי חופשי יותר בכלא מאשר בבית". החופש הוא בראש. האסטרטגיה של אייבון (ובטח גם של סטרינגר) עם ההרעלה פשוט מבריקה. הוא לא רק מעיף מדרכו את הסוהר הסורר אלא מסדר לעצמו קיצור מאסר משמעותי. לא ראינו את זה קורה בעבר, אבל אנחנו מבינים שלא בכדי הוא הגיע למעמד שהגיע.

לזכרה של נדיה:

משהו שולי (וגס): אושן ואני היללנו את שדיה של החברה של ניק סובוטקה, ועד מהרה הסתבר שאנחנו לא לבד. בקומנטרי שעשו דומיניק ווסט ומייקל קיי וויליאמס (מקנולטי ועומאר) לאחד מפרקי העונה, הם דנו בנושא החשוב.

וויליאמס: או בוי, הציצים (Knockers) שלה.
ווסט: חשבתי שזה הפרק שאנחנו עושים.
וויליאמס (צוחק).
ווסט: השוט הפנטסטי ביותר של שדי אישה בהיסטוריה של הטלוויזיה.
וויליאמס: השדיים שלה יפהפיים.
ווסט: מדהימים. בוב ליהק אותה מקלטת כשהיא לבושה לגמרי, ולא היה להם מושג עד שהיא הורידה את החולצה שהם חוזים בפלא השמיני של העולם.

הסיפור הזה דווקא מעניין למדי לאור העובדה שהסצינה אשכרה דרשה עיסוק באותו פלא, עם ניק שאומר שהם בוהים בו וכל זה. נחמד.

תגיות:
© עידו ישעיהו