הסמויה 1.12: ניקיון

פורסם ע"י ‏yaddo‏
בתאריך 17/05/2011 בקטגוריה ‏סיכומי פרקים

"This is me, yo, right here"
(וואלאס חוזר למשחק)

"אמרת שאתה גבר, תעמוד זקוף כמו גבר מזוין!"
(בודי מתחמם על וואלאס)

"Ya'll my niggas, yo! We boys!"
(וואלאס מתחנן על חייו)

מדהים. סטרינגר בל אפילו לא היה צריך להגיד לבודי מפורשות לרצוח את וואלאס. אפילו אם מישהו היה מקליט את השיחה הוא לא יכול היה להוכיח באמצעותה דבר. הוא שאל עליו קצת, על הילד, ובודי הבין מיד למי הוא מתכוון. מה קורה, איש? מה הקטע עם הילד ההוא? שמעתי שהוא יצא מהמשחק. איפה הוא היה? סבתא שלו, אה? שמעתי שהוא חרבן במכנסיים כשהוא ראה מה קרה לכלבה של עומאר. מה איתך? אתה בנוי לזה? אתה מוכן להשקיע עבודה? יש לך נשק? טוב, חייל.

בודי הלך לפוט ודיבר איתו על וואלאס, שכנע אותו שהילד חלש, שהוא לא בנוי לזה, שהוא יתהפך עליהם. הוא כנראה לא יכול לעשות את זה לבד כי הוא גרם לפוט להבין שסטרינג הורה לשניהם לבצע את המעשה. We need to step up or we step the fuck off. זה המשחק המזדיין, בודי אומר לו, ופוט מסתכל על הילדים הקטנים שמשחקים בחצר לא רחוק מהם. עד לא מזמן הם עצמם היו אותם ילדים.

מייקל בי ג'ורדן כל כך מרגש בתור וואלאס, כמה נשמה הוא יצק פנימה. הוא אוכל את הארוחה האחרונה שלו ונזכר שאמא שלו פעם הביאה אותו לשם. בודי מתעצבן עליו ו-וואלאס אומר שהוא פשוט נזכר בה, לא חייבים להיות קשוחים כל הזמן. אבל הוא טועה, ברור לנו. השרשרת חזקה כמו החוליה הכי חלשה שלה. וואלאס, בודי ופוט נוסעים ביחד במונית אל מקום המגורים של וואלאס והילדים, זירת הרצח העתידית. בודי לא מסכים לשלם לנהג את מלוא הסכום. הוא מהחוליות הקשיחות ביותר של השרשרת. במדרגות פוט נסוג לרגע אבל בודי מסמן לו "נו" והוא עולה בגרם הבא [1]. פוט הוא זה שלא יכול לשאת יותר את האימה של וואלאס, את התחנונים, וצועק לבודי שיעשה את זה כבר. בודי יורה פעם אחת ביד רועדת והילד נופל ומחרחר. פוט לוקח את הנשק ויורה בו פעמיים, גואל אותו מייסוריו. פוט, שבכלל לא קיבל פקודה להיות שם. התרמילים מקרקשים כשהם נופלים על הרצפה [2].

[1] ההיסוס של פוט לעלות במדרגות מקבל בהמשך סצינה שמהווה תמונת ראי. כאשר מקנולטי ודניאלס עוצרים את אייבון ברקסדייל ומשאירים מאחור את סטרינגר בל, דניאלס מוליך את אייבון במורד המדרגות ואילו ג'ימי נעמד בראש הגרם ומסתכל אחורה לעבר המשרד שבו נמצא סטרינג. כל כך קשה לו עם העובדה שסטרינגר נשאר מאחור, עובדה שמותו של וואלאס קיבע. דניאלס מסתכל על מקנולטי ממורד המדרגות ומסמן בראשו שיבוא, בדיוק כשם שעשה בודי לפוט ממעלה המדרגות.

[2] הסופר ג'ורג' פלקאנוס, שכתב את הפרק ונמנה על מפיקי הסדרה, העיד על הסצינה הזו שהיא הקשה ביותר שכתב מעודו.

זה המשחק המזדיין. דיאנג'לו עוד ניסה להוציא ממנו את וואלאס, לגרום לו לחזור לבית הספר, רעיון שוואלאס העלה אחרי שמראה גופתו המושחתת של ברנדון שרט את נפשו. די ידע שיש לוואלאס מטרה על הגב, אבל הוא לא באמת הבין עד כמה היא מוחשית, אחרת היה מעיף משם את הילד כמה שיותר רחוק. אבל וואלאס רצה לחזור למשחק. כאן הוא גדל, בחצרות האלה. הוא היה עם הכושים האלה כל החיים, עם החברים האלה שהולכים לירות בו למוות. זה הבית. זה הוא, יו, ממש כאן. אלה הילדים ואלה החיים שלהם. לחלקם זורם מיץ בעורקים, לאחרים קרח.

וואלאס הוא קרבן של אותו ניקיון משם הפרק. מורי לוי, עורך הדין השפל, ממש מסייע לאייבון וסטרינגר לבנות את רשימת החיסול, מזכיר להם את אותה עדה במשפט של דיאנג'לו שהקפידה להעיד באופן שיסייע להם. זה לא עזר לה. נדרשו כמה חודשים אבל גם היא קיבלה את שלה. המוות שלה גורם לאנשי היחידה להבין מה עושים בארגון ברקסדייל – ניקיון יסודי – והם קולטים שהחיים של וואלאס מצויים כעת בסכנה. הנער שנשכח תחת המהומה עם קימה, חזר תחת אפם מהבידוד שבו הותירו אותו עד שיעיד במשפט אל השיכונים, אל הגוב. המרדף שלהם בניסיון למצוא אותו הפיח תקווה שהם יצליחו להקדים את הרוצחים, איכשהו, הם הרי לא יתנו לילד כמוהו למות, כבר ראינו טלוויזיה פעם או פעמיים בחיינו.

אבל בודי אמר את זה היטב, וואלאס הוא החוליה החלשה. ובגלל שהוא חלש הוא ימות, מה שלא מבשר טובות עבור דיאנג'לו בפרק הסיום. הסצינה שבה הוא מתעמת עם סטרינגר היא בעיניי אחת המדהימות בסדרה בפרט ובטלוויזיה בכלל. "סטרינג! סטרינג!" [3]. "דיאנג'לו, סתום את הפה", סטרינגר מתרה, אבל די ממש לא שותק. אולי זה מה שסוף סוף ישרת את החקירה ויביא למפלת ברקסדייל. כמו באבס שהמכות שהופלאו בג'וני הביאו אותו לשתף פעולה עם המשטרה, כמו עומאר שהירצחו של אהובו הביא אותו לעשות את אותו הדבר, כמו שרדין שמותה הסתמי של חברתה שגולגלה בשטיח והושלכה במזבלה הביא אותה לתפקד כמלשינה.

היחידה בוודאי צריכה את זה. הירי בגרגס פשוט טרפד את מה שעמלו עליו כל הזמן הזה, ובמקביל דרבן את הקודקודים להכשיל את העבודה. הרי כשבודקים את הכסף אתה יודע לאן תגיע – לאלה שמממנים את כל הסיפור. תובעים כלליים, סנטורים ושאר הבוחשים. כולם מפחדים ומנסים להציג נקיון כפיים, אלמנט נוסף שמתכתב עם שם הפרק. מדהים לראות איך דניאלס, שנתקע עם החקירה הזו בתחילה, הפך להיות הלוחם הגדול שלה מול כל אותם גורמים הרסניים, בכללם אפילו מקנולטי השפוף. אפילו במחיר שמו הטוב הוא מתגרה בבורל לעשות את מה שהוא מוצא לנכון, הוא עצמו מתכוון לממש את כל ימי ההאזנה שנותרו לו על פי צו בית המשפט. מלך. בינתיים כעונש הוא מקבל פקודה להחזיר שוטרים, שישאיר את ההוא ממחלקת משכון ואת פרזבלובסקי העלוב. גם אצלם עושים ניקיון.

בסופו של דבר היחידה כשלה להשיג את המטרות שלה, וכרגע הכל תלוי בדיאנג'לו. עם ברקסדייל ודיאנג'לו העצורים, אספקת הסמים שנעצרה וכמובן, מותו של וואלאס, החצר בבניינים הנמוכים עומדת ריקה מאדם, הספה הכתומה בה מיותמת.

[3] בקומנטרי שבפרק מדברים דיוויד סיימון וג'ורג' פלקאנוס על הקטע הזה ואומרים שלארי גיליארד לקח את השורה האחת הזו ורץ איתה באופן שלא נכתב בתסריט, כך שהתשואות המגיעות לו אינן רק על משחק ממגנט ומפעים בסצינה הזו, אלא גם על עצם יצירתה. ואגב, אפילו כך אידריס אלבה מצליח להפנט בעצמו עם התגובה השקטה והמפחידה שלו.

 

תגיות:
  • ספוילר לפרק:

    * סצינת הירי בוואלס היתה נוראית. קיוויתי איכשהו שהם יתנו לו לברוח שוב, ולא יהרגו אותו, אבל זה לא שלגייה פה.

    * מצחיק שכשראיתי את הסצינה של דיאנג'לו בכלא תהיתי לעצמי אם זה היה כתוב ככה, או שנכתבה שורה אחת ששוכפלה. מזל שיש את יאדו עם התשובות 🙂

    * אייבון וסטרינגר מפחידים ממש. נראה שלכולם יש מישהו שהם אוהבים מספיק כדי שהוא יהיה מחוץ למשחק, אבל להם אין כלום. ובשביל מה? כסף? כי יש הרבה סוחרי סמים, ורק מסביב לברקסדייל נערמות גופות בקצב הזה…

    • אני קורא שוב את מה שכתבתי, בערך שנה אחרי שצפיתי בפרק לאחרונה, ועדיין מצטמרר כליל. איזה דבר, אוף.

      אבל איזה אדיר לארי גיליארד (דיאנג'לו), אה?

  • ואוו. אם את סצינת הירי בקימה צפיתי בתחילת-אמצע הפרק שבו היא נורתה..להרג של וואלאס פשוט סרבתי להאמין! אני עדיין לא מאמינה שזה קרה. ממש חשבתי שפוט לא יעמוד בזה ויעצור את כל העסק, אבל בסוף רק בגלל שרצה שהכל כבר יגמר, היה הזרז ובסוף ירה את הכדורים שהרגו אותו. 🙁
    כל ענייני הפוליטיקה פחות מעניינים אותי, למרות שאני מבינה שזה הכיוון שאליו הולכים..אבל ממש אהבתי את מה שדניאלס אמר:
    But there ain't nothin' you fear more than a bad headline, is there? You'd rather live in shit than let the world see you work a shovel.

    ובלי קשר – מפרק 9 נהיה מדהים ממש! הייתי ממשיכה רצוף את המרתון אבל יש גם לימודים וכאלה. חבל. P:

© עידו ישעיהו